דברים לנאומה של ציפי ליבני אמש בכנסת / נמרוד נוי
13/10/2009
חשוב לי להבהיר כאן שאינני מקיים קמפיין אישי נגד ציפי ליבני וכל דבריי נובעים מהצורך האקוטי שלנו במערך ביקורת רצינית ומקצועית בקדימה. אינני מאמין שגוף כמו קדימה יכול להתנהל באופן איכותי ללא מרכיב מובנה בתוכו של ביקורת תכליתית ועניינית. מדובר בביקורת הבוחנת את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות במפלגה, את דרכי התנהלותה ואת מכלול יסודותיה. זה שונה לחלוטין מהביקורת המשפטית, חשבונאית ותקנונית המקובלת והמוכרת הנעשיית כיום על פי חוק, קרי ועדת ביקורת של המפלגה.
האזנתי אמש בקשב רב לדבריה של ראש האופוזיציה ויו"ר קדימה ח"כ ציפי ליבני בפתיחת מושב החורף של הכנסת ה- 18. היה זה נאום אופוזיציוני חריף אופייני. באופן כללי חזרה ציפי ליבני בנאומה זה על המרכיבים הרגילים הנשמעים בכל נאומיה ובכל הופעותיה בתקשורת ובציבור: (1) שתי מדינות לשני העמים, (2) מדינה יהודית ודמוקרטית, (3) שינוי שיטת הממשל והבחירות. ניכר, כי איכנשהו קרוב קרוב לחזה גיבשה לעצמה ציפי ליבני את דמותה וזהותה של קדימה והעמידה אותה על שלושת הנקודות המוזכרות לעיל. כלומר, לשיטתה של ציפי ליבני קדימה מתגדרת בשלושת הנקודות העיקריות הללו ולדידה קדימה היא ציפי ליבני וציפי ליבני היא קדימה ותו לא.
אז נתחיל בכך, שחוץ מדיונים שציפי ליבני מקיימת עם עצמה המפלגה לא קיימה עד היום שום מערך דיונים רציני בשאלות זהותה ויסודותיה האסטרטגיים. יתכן שבחדרי חדרים ובשיחות אישיות שמקיימת יו"ר המפלגה נאמרים שם דברים לכאן ולשם, אך באופן מערכתי והתנהלותי תקין לא זהיתי בקדימה עד היום כל תהליכים מוסדרים והולמים של חשיבה והערכות. לא הבחנתי בקמצוץ של הגות מקצועית כלשהי ובטח שלא בערך מוסף הנגזר מהפעלת האינטלקט המצוי בכולנו ובחוכמת הרבים.
לא אחזור כאן על עיקרי דבריי על המערכת הפוליטית בישראל ועל קדימה, שעסקתי בהם בהרחבה במאמרים הרבים שכתבתי ופרסמתי ב'יאללה קדימה', שאת המיטב שבהם ריכזתי לאחרונה בשני אתרי אינטרנט ארציים - 'מאמרים' ו- 'רידר', וניתן בקלות רבה דרך הקשת שמי המלא בגוגל להגיע אליהם שם.
רק אציין, כי על הבלטה הקטנה והצפופה הזו של 'שתי מדינות לשני העמים' ו'מדינה יהודית ודמוקרטית' מצוי כיום, ברמה העקרונית של הדברים, כמעט בשלמותו, הרוב הציוני במדינת ישראל, וזה כולל כמובן גם את ביבי נתניהו והליכוד. רק מהסתכלות זו ניתן לומר ששני דברים אלו אינם מספיקים כדי להגדיר את קדימה ולהצדיק את קיומה. למעשה כבר במתווה קלינטון ברק הונחו היסודות לפתרון האפשרי בינינו לבין הפלשתינאים והם: (1) רעיון שתי המדינות לשני העמים, (2) ההתכנסות לגבולות 67 עם תיקוני גבול קטנים, (3) שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים, (4) הבנה כלשהי על הצורך בהתנתקות משכונות ערביות מסויימות בירושלים, (5) וסירוב מוחלט להחזרת פליטים לישראל. (6) מרכיבי הסכם נוספים כמו פירוז, מעברים, עניני כלכלה וכדומה.
אני בטוח שדברים אלו הינחו גם את אהוד אולמרט וציפי ליבני במו"מ שקיימו עם אבו מאזן. לתפיסתי לפחות, אני יכול לומר כאן כי ברמה העקרונית ישראל עשתה את שלה והכדור הועבר בזאת לצד השני. עלינו לומר זאת לעצמנו וגם לידידנו בעולם, כולל ארה"ב. לסיכום עניין זה מן הראוי שנשנן לעצמנו טוב טוב כי ישראל היא אומנם שחקן אזורי חשוב ורב ערך ובעל משקל אך בשום פנים היא איננה כל יכולה. ככך נדמה לי שהויכוח הזה על שתי מדינות לשני העמים כבר איננו כל כך רלוונטי, אף כי יש בו ניואנסים שונים. בכלל אני נוהג לחזור ולומר לעצמי שהחיים חזקים מכולנו ובסופו של עניין המציאות היא שמכתיבה את הפתרונות הריאליים. על כן לא הייתי מבסס יתר על המידה את זהותה של קדימה על שני המרכיבים דלעיל.
באשר לשינוי שיטת הממשל והבחירות בארץ הבעתי כאן פעמים רבות עמדה המסתייגת מעצם השינוי המוצע הזה, שכולנו כאילו והסתדרנו בטור אחד, לא שואלים שאלות איפכא מסתברא כלשהן, וצועדים סתורי עיניים אחריו. באופן עקרוני אינני מתנגד לשינוי השיטה, אך אני מציין שעל פי התצפיות הגלויות שלי על המערכת הפוליטית ועל קדימה והתובנות שגיבשתי, נראה כי מוקד הבעיות מצוי בכלל בזירה אחרת והיא הזירה התרבותית-חברתית-התנהלותית של חיינו, ולא ההסדרית-מוסדית-חוקתית שלהם, קרי רעיון שינוי שיטת הממשל והבחירות. ככך, נראה לי נכון יותר לבסס תחילה בתהליך תרבותי-חברתי-התנהלותי מערכת פוליטית הנשענת על שתי מפלגות גדולות - ולשם כך הוקמה קדימה, זו שליחותה ההיסטורית והדורית של המפלגה וזו גם אחת מההצדקות האמיתיות לעצם קיומה - ואחר כך לעגן זאת בחקיקה. רב החשש ששינוי שיטת הבחירות והממשל ללא התייחסות ומתן תשובות הולמות למרכיב התרבותי-חברתי-התנהלותי רק יחריפו את הבעיה ולא יקדמו את המצב. הסברים נרחבים יותר ניתן למצוא באוסף מאמריי ובעבודתי הגדולה והמקצועית על קדימה 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית', אותה אשמח לשלוח באופן אישי במייל לכל החפץ.
